A rabbi whose military career has been dogged by controversy is poised to become the Israel Defense Forces’ new chief rabbi.
Rabbi Col. Eyal Karim was nominated for the top religious position in the army by Chief of Staff Lt. Gen. Gadi Eisenkot on Monday. His appointment now requires the approval of Defense Minister Avigdor Lieberman.
Karim was previously caught up in a media storm in 2012, when an answer he had given on a religious website 10 years previously seemed to imply that soldiers were permitted to commit acts of rape during wartime.
He clarified in 2012 that his original answer had been taken out of context and that he did not in fact condone rape at any time.
He also headed the Military Rabbinate’s beit midrash, which published a booklet in 2013 stating that “the concept that non-Jews have equal rights with Jews in Israel goes against the opinion of the Torah, and the state’s representatives have no authority to act against the Torah’s will.”
The IDF later apologized for publishing the booklet and rejected its claims.
In the past, Karim was also one of the leaders of the religious-Zionist struggle against the recruitment of women to perform combat roles in the army.
During Operation Protective Edge in Gaza in 2014, Karim was a member of the beit din that determined the deaths of IDF soldiers Oron Shaul and Hadar Goldin, who were declared missing in action.
Ashkenazi Chief Rabbi David Lau hailed Karim’s nomination.
“Rabbi Karim’s appointment is most appropriate,” he said, calling him “a devoted, well-liked rabbi who will advance the Military Rabbinate in all areas and sanctify God’s name.”
Karim is set to replace outgoing Chief Military Rabbi Brig. Gen. Rafi Peretz. Karim will also be promoted to the rank of brigadier general.
In his military career, Karim commanded the paratroopers’ commando unit.
After his initial discharge from the IDF, he headed the Ateret Cohanim yeshiva in Jerusalem.
He returned to the army on the recommendation of former Chief Military Rabbi Avichai Rontzki, who served in the role from 2006 to 2010.
הרב הצבאי הראשי לשעבר, תא”ל (מיל’) הרב ישראל וייס, התראיין הבוקר (שלישי) לקלמן ליבסקינד בגלי ישראל, על רקע ההחלטה למנות לתפקיד הרב הצבאי הראשי את אל”מ הרב אייל קרים, רמ”ח רבנות.
בראיון התייחס הרב וייס בין היתר לעימות שנוצר בצבא סביב פעילות ענף תודעה יהודית שהוצא מאחריות הרבנות לאחריות אגף כוח אדם – והאשים במצב שנוצר את מחליפו בתפקיד, תא”ל (מיל’) הרב אביחי רונצקי.
הרב וייס סיפר על פגישה שהיתה לו עם שר הביטחון לשעבר יעלון, אשר בתקופתו כרמטכ”ל שימש הרב וייס בתפקיד הרבצ”ר – בה שאל את יעלון על הוצאת ענף תודעה יהודית מהרבנות, “מה אתם עוקרים את הלב מבית החזה?”.
לדבריו, יעלון השיב לו, “כשאתה היית הרב הראשי בצה”ל ידעת לשמר את הדברים בתוך מסגרת של קונצנזוס ולא להקצין ולהקטין ומאז חלו תמורות בעניין הזה ולכן החלטנו את מה שהחלטנו”.
הרב וייס הוסיף, “כשמגזימים בכיוון מסוים כי רואים שהמערכת בעצם סופגת את העניין הזה, אז שוברים כלים והחבל נקרע”.
לטענת הרב וייס, “הרב רונצקי לקח את הרב הראשי לצה”ל והפך אותו להיות יותר קצין קרבי מאשר רב. כשאנו מערבבים או מפירים את האיזון בין הרב לבין הקצין הקרבי, אנחנו חוטאים למטרה. הרב רונצקי ראה את עצמו לוחם. זה יפה, אבל לא על חשבון הרוח”.
“החיילים, המפקדים, מרגישים שאתה נכנס להם לוורידים ולא במקום הנכון”, ציין הרב וייס, “פה, לעניות דעתי, המפקדים התחילו להתרגז. די, כאילו אל תיכנס לנו לוורידים. יש מקום שהרב הראשי נמצא בו ויש מקום שהוא לא נמצא בו”.
1. פחות ופחות אנשים קוראים מידי יום את העיתון “ידיעות אחרונות”, ויתכן שטוב שכך, אולם אם נתקלתם הבוקר בעיתון, או עברתם במקרה סמוך לדוכן עיתונים ראיתם את השער, אתם בטח חושבים שהרמטכ”ל יצא מדעתו.
אם תקראו רק את השער, ולא תטרחו לפתוח את הכתבה, אתם עשויים בהחלט להגיע למסקנה שהרמטכ”ל גדי איזנקוט החליט למנות לתפקיד הרב הצבאי הראשי, רב שהתיר “לאנוס נשים במלחמה”. לא פחות.
מילא אם מדובר היה ב”סקופ” חדש, חשיפה שלא היתה מוכרת לאיש. העניין הוא שמדובר בסיפור ישן מאוד. ה”התבטאות” נחשפה כבר בשנת 2012. אייזנקוט לא יכול היה שלא לדעת על כך, ולמרות זאת מינה את הרב קרים לתפקיד. בעל הבית השתגע?
2. בעל הבית ככל הנראה לא השתגע. הוא לא השתגע משום שאיש מהקוראים הסבירים של התשובה של הרב קרים שעוררה את המהומה, לא הבין לא בזמן אמת ולא לאחר מעשה שהרב קרים התיר לאנוס נשים במלחמה. הרב קרים התייחס לשאלה שמטרידה כל מי שלומד פרשת “כי תצא”. מה פתאום התורה, האוסרת על כל קשר זוגי ומיני בין יהודים למי שאינם יהודים, מתירה לקחת “אשת יפת תואר”.
כל מי שמכיר את השפה היהודית הבין את התשובה. אין אחד כזה שיגיד ביושר שהרב קרים התכוון להתיר אונס של נשים. אבל במלחמה נגד הרבנות הצבאית, כך מסתבר, הכל כבר מותר.
את ההבהרה כבר מסר דובר צה”ל בשם הרב קרים, תוכלו למצוא אותה בכל כתבה בנושא, אז תרשו לי לוותר על הציטוט. העניין הוא שהמהומה הנוכחית בכלל לא נוגעת לדברים שנכתבו בעבר, ולמען האמת גם לא לרב קרים עצמו. המהומה נוגעת לעניין אחר, והוא המאבק על אופיה ומקומה של הרבנות הצבאית, ובאופן רחב יותר על דמותו של צה”ל.
3. יש מי שרוצה שהרבנות הצבאית תתפקד כמו הכמרים הצבאיים בצבא ארה”ב. הרבנות תטפל בצרכי הדת של החייל הבודד, אבל תמשוך את ידה מכל עיסוק בעיצוב ההתנהלות הכוללת של צה”ל. בחלוקת התפקידים הזו איש הדת הוא תומך בחייל, אבל חסר כל מעמד מול פקודות הצבא.
גורמים שמודאגים ממה שהם רואים כתהליך “הדתה” של צה”ל מבקשים לשנות את כיוון תנועת המטוטלת ולחלן את אופיו של הצבא, להפוך את הפרהסיה הצבאית לחילונית-כפייתית במובהק. השלב הראשון במאבק הזה, שכבר החל לפני כמה שנים, הוא הניסיון להחליש את הרבנות הצבאית.
המתקפה על הרב קרים לא נועדה לפגוע בו אישית, היא נועדה לדאוג שהוא יכנס ללשכת הרב הצבאי הראשי קצוץ כנפיים ומרוט נוצות. העובדה שמי שהכניס את הרב קרים לרבנות הצבאית הוא הרב אביחי רונצקי מדאיגה מאוד את אותם גורמים, שחוששים כי הקו שהוא יוביל יהיה דומה לקו שהוביל בשעתו הרב רונצקי, קו של חיזוק מעמד הרבנות הצבאית.
4. בדיוק מאותו כיוון מגיעה גם דרישתו של יאיר לפיד מהרב קרים להכריז בקולו כי הוא תומך בגיוס נשים לצה”ל. לפיד יודע שעמדת הרבנות הראשית לישראל קובעת מזה שנים שגיוס נשים לצה”ל מנוגד להלכה. למרות זאת, מסיבות מובנות נמנעו הרבנים הצבאיים הראשיים בשנים האחרונות מלחדד קביעה זו, ויתכן שטוב שכך.
אולם, דרישה מהרב הצבאי הראשי להכריז בקולו כי הוא מתנגד לעמדת הרבנות הראשית לאורך כל הדורות התנגדות חזיתית – היא דרישה לא הגיונית. ההיגיון היחיד שיכול להסביר אותה הוא השאיפה שלתפקיד הרב הצבאי הראשי ימונו רק רבנים שבאים מבתי מדרש מאוד ספציפיים עם אופי מאוד מסוים, או רבנים חסרי עמוד שדרה.
5. מינויו של הרב קרים הוא בבסיסו חדשות טובות עבור צה”ל ועבור הרבנות הצבאית. כעת נותר רק לקוות שבמקרה הספציפי הזה ידעו הרב קרים ואנשי הרבנות להתמודד עם העליהום הציבורי, להרים ראש ולא להיכנע.
התקוות שמעורר מינויו של הרב קרים לתפקיד החשוב הזה הן רבות, אולם על מנת שהן תוכלנה להתממש הוא זקוק למלוא הגיבוי הציבורי שניתן לגייס.